בשנים האחרונות פורחת לנגד עינינו תעשייה חדשה בעולם האונליין: קנייה ומכירה של נכסים דיגיטליים. נכסים אלה יכולים להיות חנויות אמזון או שופיפיי, אתרי אינטרנט, אפליקציות, ערוצי יוטיוב, קבוצות פייסבוק עם חברים רבים ועוד. סביב נכסים אלה התפתחה תעשייה שלמה של קנייה ומכירה, וממש כמו בעולם הנדל"ן, גם בעולם הדיגיטל יש סוכנויות שכל מטרתן היא לקנות נכס דיגיטלי, להשביח אותו ואז למכור אותו ברווח. לצורך כך הוקמו זירות מסחר (מרקט פלייס) מיוחדות, כגון אתר פליפה והשלוחה שלו בישראל, Trust The Brokers, אשר מתווכות בין המוכרים והקונים.
כמו בכל תחום עסקי, גם למכירה ולקנייה של נכסים דיגיטליים יש השלכות מבחינת מס. מדובר בשלוש רשויות המס המרכזיות בישראל: מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ, כאשר בכל אחת ניתן להיות בסטטוס אחר, בהתאם לנסיבות הפרטניות. במאמר זה נסקור את היבטי המס השונים, החלים על קנייה ועל מכירה של נכס דיגיטלי.
קניית נכס דיגיטלי – היבט המע"מ
נתחיל בקניית נכס דיגיטלי. כאשר אנחנו נדרשים לסוגיית המע"מ, השאלה הראשונה והכי חשובה שאנחנו צריכים לשאול היא: האם מדובר בנכס דיגיטלי שמיועד לשוק הישראלי? כלומר, אם מדובר בחנות אמזון שפונה לחו"ל ולא מוכרת לישראלים, והסחורה לא נכנסת או יוצאת מישראל בשום שלב, סביר להניח שההכנסות העתידיות לא יהיו חייבות במע"מ, מאחר וחוק מע"מ לא חל על העסקה.
במצב כזה לא נוכל גם לדרוש החזר מע"מ על קניית אותו נכס דיגיטלי, גם אם רכשנו את הנכס מלקוח ישראלי שהוציא לנו חשבונית מס. היבט המע"מ הוא היבט חשוב שצריך לקחת אותו בחשבון, ולהבין שהוא יוכל להשפיע על המחיר הסופי של העסקה ב-17%.
שתי הערות חשובות לגבי מע"מ, בנושא של רכישת נכס דיגיטלי:
1. יש מודלים של השכרת נכס דיגיטלי. מבחינת מע"מ, זה יביא אותנו לאותה תוצאה, כי על פי מע"מ אין הבדל בין מכירה להשכרה.
2. אם מדובר בעסק שחייב במע"מ, והמוכר אינו תושב ישראל או אינו עוסק במע"מ, ייתכן ויהיה על הרוכש להפיק חשבונית עצמית.
מס הכנסה על קניית נכס דיגיטלי
כאשר אנחנו נדרשים לשאלת מס הכנסה, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, האם הנכס שאנו קונים עתיד לייצר לנו הכנסה אקטיבית, או הכנסה פסיבית? בדרך כלל, על סמך הניסיון שלנו מעסקאות קודמות, נכס דיגיטלי מצריך עבודות של שיווק, תחזוקה ותפעול, ולכן על פי רוב, במבחני העסק, סביר להניח כי מדובר בעסק אקטיבי, מה שיוביל לתשלום מס הכנסה לפי שיעורי מס מיגיעה אישית (הכנסה מעסק). מה שאומר, שיש לפתוח תיק במס הכנסה, ולנהל את הפעילות העסקית על כל המשתמע מכך, החל מדיווחים שוטפים, ניהול חשבונות, הגשת דו"ח שנתי, ממש כמו כל עצמאי.
גם לעניין ביטוח לאומי יש להגדיר בהתאם את מעמדך.
איך מכירים בהוצאה של קניית נכס דיגיטלי?
ההכרה בנכס דיגיטלי חשובה מאד, כיוון שלרוב מדובר בסכום משמעותי ורבים לא יודעים, שמדובר בהוצאה שתוכר בשיטת הפחת ולא כהוצאה שוטפת.
פחת היא הוצאה רעיונית (על הנייר בלבד), שבאה לתת ביטוי לירידת ערך. לכל נכס יש ירידת ערך, וגם אם אנחנו לא מרגישים אותה פיזית, עדיין רשויות המס מכירות בהוצאה זו, מתוך עקרון של הקבלת הוצאות להכנסות.
הפחת מחושב לפי אורך חיים של נכס. למס הכנסה יש רשימה ארוכה של כמעט כל פריטי רכוש קבוע שקיימים, אשר מס הכנסה קובע מה אורך החיים של כל פריט. למשל, אורך החיים של סמארטפון, לפי מס הכנסה, הוא שלוש שנים. זאת אומרת שאם הטלפון עלה לי 3,000 שקל, מס הכנסה יכיר לי בהוצאה של אלף שקל לשנה, למשך שלוש שנים.
לכן, השאלה המרכזית בנכס דיגיטלי היא: מה אורך החיים של הנכס? זוהי נקודה משמעותית ביותר שיש לתת עליה את הדעת והכי חשוב לזכור שלא משנה כמה עלה לי הנכס הדיגיטלי, הוא לא יוכר לי מייד כהוצאה עם הרכישה. לכן, מומלץ להיערך בהתאם ולתכנן מראש את נושא הפחת.
מכירת נכס דיגיטלי: רווח הון
גם על מכירת נכס דיגיטלי יש לדווח כמובן לרשויות המס, וגם כאן עולות שאלות בעלות אופי זהה, הפעם מצד המוכר: האם הנכס הדיגיטלי שימש ביצירת הכנסה מתושבי ישראל? למי הנכס נמכר? כך שחשוב להבין את היבטי המע"מ במכירה.
מבחינת מס הכנסה, ברגע שמכרת את הנכס, לא מדובר בהכנסה שוטפת רגילה (הכנסה פירותית) אלא בהכנסה הונית, ואז המס שנצטרך לשלם הוא לא מס שולי (מדרגות מס) אלא מס רווח הון, ששיעורו 25%.
שימו לב ששיעור מס הוני הוא נמוך משמעותית משיעור מס פירותי, מדרגות מס, שיכול להגיע גם ל-50%. בהקשר זה נציין שאסור לשכוח את מס יסף (מס העשירים) שעלול להתווסף לעיסקה.
עוד יתרון של רווח הון הוא שביטוח לאומי לא חל כלל על הכנסה הונית, ולכן אין צורך לשלם דמי ביטוח לאומי על מכירת נכס דיגיטלי.
מודל הכנסה פסיבית
מודל נוסף שהתפתח סביב הנכסים הדיגיטליים, בדגש על חנויות איקומרס, הופך אותם לנכסים להשקעה, המעניקה למשקיע הכנסה פסיבית. במודל זה, המשקיע נדרש לבצע השקעה ראשונית ו/או התחייבות להשקעה חודשית, ובתמורה החברה מנהלת ומתחזקת את חנויות האיקומרס. במקרה זה, המשקיע אינו מקבל נכס על שמו או בבעלותו, אלא מקבל אחוז מסוים מהרווחים.
מודל כזה הוא שונה מבחינת מיסוי, כיוון שהוא מייצר למשקיע הכנסה פסיבית וזאת בשונה מהפעלת נכס דיגיטלי, שדורשת מיומנות וזמן, כאן כאמור המשקיע הוא פסיבי. שיעורי מס על הכנסה פסיבית הם גבוהים יותר משיעורי המס על הכנסה אקטיבית ומדרגת המס הראשונה היא הינה 31% (אלא אם חציתם את גיל 60), לכן כל משקיע צריך להכיר את שיעורי המס, כיוון שמדובר בשיעורי מס גבוהים.
גם בביטוח לאומי ההתייחסות להכנסה פסיבית היא שונה, עם מדרגות מס שונות מהכנסה אקטיבית.
אנחנו במשרד רואה חשבון רותם ליבנה מתמחים בליווי מכירה וקנייה של נכסים דיגיטליים, ויודעים לתת מענה לכל הדרישות הכרוכות בעסקה זו, ולעשות את הבדיקות המקיפות ביותר, על מנת שתשלמו מס נמוך ככל האפשר. לייעוץ ועזרה אתם מוזמנים לפנות אלינו.
מאמר זה הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מחליף ייעוץ פרטני