בשנים האחרונות הולכת ומתגברת הדרישה למוצרים בעיצוב אישי, שלהם שני יתרונות מרכזיים:
- עיצוב שאיננו תעשייתי / מסחרי. בעידן שבו הפן הוויזואלי ברשתות החברתיות תופס משקל רב, יותר ויותר אנשים רוצים להביע את עצמם באמצעות פריטים ייחודיים שאין לכל אחד.
- יתרון אקולוגי – תעשיית האופנה היא אחת התעשיות המזהמות ביותר בעולם כיום. מוצרים בעיצוב אישי תורמים להפחת הייצור ובעקבות כך גם להפחתת הזיהום, כיוון שמכל פריט מיוצרות יחידות במספר מוגבל, ולא מיליונים.
לדרישה המתגברת הזאת נותן מענה ענף מסחרי בשם פרינט און דימנד (Print on demand), או בקיצור POD, שיטה שבאמצעותה ניתן למכור פריטים בעיצוב אישי. מגוון המוצרים שניתן למכור בשיטה זו הוא גדול: ביגוד, כובעים, מחברות, ספלים, פוסטרים, וילונות אמבטיה, כלי בית ובקיצור – כמעט כל פריט שניתן להדפיס עליו.
סוחרים שרוצים לעבוד בשיטת פרינט און דימנד מעלים את העיצובים שלהם לחנות פרטית שהם הקימו, או לחנות שמציעה להם היצרנית. דוגמה לחנות כזאת היא האתר רד באבל (RedBubble). האתר מציע שלל מוצרים, וגם פלטפורמה למכירתם. כל מוכר יכול להעלות את העיצובים שלו, וכאשר מתבצעת הזמנה, היא נעשית ישירות מול רד באבל, אשר מייצרת את הפריט עם העיצוב המבוקש ודואגת לשלוח אותו ללקוח. המוכר מצידו מקבל עמלה על המכירה, בגובה שהוא קובע.
לכל מוצר יש מחיר מינימום, וכל דולר נוסף מעבר למחיר זה נשאר בידי המוכר. לדוגמה, אם מחיר הבסיס לחולצה מעוצבת הוא 25 דולר, המוכר יכול להחליט למכור את החולצה ב-30 דולר ולהרוויח 5 דולר, או למכור את החולצה ב-50 דולר, ולהרוויח 25 דולר.
בדומה לרד באבל, ישנן חברות רבות שמציעות שירות כזה, ואפילו לאמזון יש פלטפורמה כזאת, שנקראת Merch by Amazon. בפלטפורמה זו ניתן למכור חולצות בלבד, ויש לעמוד בחוקים הנוקשים של אמזון.
ברוב המקרים (אם כי לא בכולם), שיטת העבודה ב-POD הינה במודל הדומה לדרופשיפינג, כלומר מבלי להחזיק מלאי, ומבלי לעסוק בייצור ובלוגיסטיקה. היתרון הגדול בשיטת מכירה זו, כמו בדרופשיפינג, הוא שהמוכר לא צריך להשקיע בציוד, במלאי, בעובדים או להתעסק עם המשלוח עצמו. בכל הפן הלוגיסטי מטפלת היצרנית שאיתה הוא עובד. לכן לא מפתיע, ששיטת מכירה זו תופסת תאוצה בשנים האחרונות, ויותר ויותר אנשים משתמשים בה כדי למכור מוצרים בעיצוב האישי שלהם.
מס הכנסה על מוצרי POD
כאמור, שיטת POD היא בדרך כלל מקרה פרטי של דרופשיפינג, ולכן כל החובות שחלים על דרופשיפינג חלים גם על פרינט און דימנד. זאת אומרת שמדובר בפעילות עסקית לכל דבר, החייבת בדיווח.
נכון שמבחינה כלכלית, מכירת מוצר פרינט און דימנד הוא מעין תיווך בין מוכר לקונה. אבל מבחינת רשויות המס מדובר על עסקת קנייה ומכירה לכל דבר וכל החובות שחלים על עסקה כזו, חלים גם על עסקאות פרינט און דימנד.
חשוב לציין, שיש הבדל גדול בין חבות מס לבין חבות דיווח. זאת אומרת, שגם אם יש לך הכנסות מהפעילות, אבל לאחר ניכוי כל ההוצאות סיימתם בהפסד, אתה עדיין חייבים לדווח למס הכנסה על ההכנסות. התפיסה הרווחת, לפיה רק מי שמרוויח צריך לדווח, היא שגויה. הדיווח חייב להיעשות בכל מקרה – גם אם יש רווח וגם אם אין.
POD: ביטוח לאומי ומע"מ
חוץ ממס הכנסה, יש לשלם על הרווח גם לביטוח לאומי. מבחינת ביטוח לאומי, מדובר בעסק לכל דבר ועניין, שיש להפריש בגינו לביטוח לאומי – גם אם אתם עובדים במקביל כשכירים.
מבחינת מע"מ, הדבר תלוי האם אתם מוכרים לתושבי ישראל, או שכל הפעילות כולה מתרחשת בחו"ל. במידה והסחורה לא נכנסת או יוצאת מישראל בשום שלב, ולא נעשית מכירה לתושב ישראל, חוק מע"מ לא חל. לכן, במצב כזה לא פותחים תיק במע"מ מלכתחילה. זאת אומרת, לא פותחים בכלל שום עוסק – לא פטור ולא מורשה.
המעמד מול הרשויות יהיה מעמד עצמאי, שהוא חידוש ייחודי לדרופשיפינג. נדגיש, כי מדובר בעסקאות שחוק מע"מ לא חל עליהן, ולכן גם לא ניתן לדרוש ניכוי מע"מ תשומות. דרישה של מע"מ יכולה להיות עבירה פלילית. במידה ואתם מוכרים גם לישראלים, במקרה כזה בהחלט חל מע"מ על פעילותכם ויש להסדיר פעילות זאת מול מע"מ.
משרדנו מתמחה בפעילות מסחר אלקטרוני, הכוללת דרופשיפינג, פרינט און דימנד, מסחר באמזון, שיווק שותפים ועוד. אם אתם מחפשים רואה חשבון שמדבר את השפה שלכם וחי את עולם האונליין, אתם מוזמנים ליצור עימנו קשר.
מאמר זה הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי